חריש חופשית לבחור

0
233

ב-20 באוקטובר 1952 בעיצומו של המשא ומתן הקואליציוני לקראת הרכבת ממשלת ישראל הרביעית, נערכה פגישתו המפורסמת של ה'חזון איש' עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון.
בנוסף לשני האישים נכח בפגישה רק יצחק נבון. לפי דיווחו, בן-גוריון שאל: "באתי לדבר איתך על נושא אחד, איך יהודים דתיים ולא-דתיים יחיו יחד בארץ הזאת, בלי שנתפוצץ מבפנים? אלה יהודים ואלה יהודים, ואיך יחיו יחד?". החזון איש השיב לו במשל (שמקורו בתלמוד בבלי): "אם שני גמלים נפגשים בדרך במשעול, וגמל אחד טעון משא, והשני איננו טעון משא, זה שאין עליו משא חייב לפנות את הדרך לגמל הטעון משא. אנחנו היהודים הדתיים משולים לגמל הטעון משא – יש עלינו עול של הרבה מאוד מצוות. אתם צריכים לפנות לנו את הדרך" (תשובה זו נודעה כמשל העגלה הריקה). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ אינה מצווה? וזה לא משא? ומצוות ההגנה על החיים אינה מצווה? ומה שעושים הבחורים שאתם כל כך מתנגדים להם, והם יושבים על הגבולות ושומרים עליכם, האין זו מצווה?"
האם העגלה שלנו, "היהודים החילונים" באמת ריקה? האם גם היום, בחריש 2020, ישנה תפיסה רווחת שהיהודי החילוני מוכרח להתגמש על מקומו במרחב הציבורי לטובת היהודי הדתי שסוחב על גבו עול מצוות.
התשובה היא לא!
להיות עם חופשי בעירנו…

גם אם הייתה מחשבה לרגע שחריש אמורה להיות עיר דתית, או אפילו חרדית, הנתונים מראים אחרת, ובגדול. התפלגות האוכלוסייה בעיר מצביעה לא רק על עיר מעורבת, גם עיר המושכת אליה אנשים שהמכנה המשותף שלהם כלל לא נשען על דת ואמונה, אלא על מאפיינים וערכים שונים לגמרי.

מתוך מקום זה התקבצה לה לפני כשנה קבוצת תושבים, ואני בתוכה, המאמינה כי העגלה שלנו אינה ריקה כלל , בדיוק ההפך יש לנו סל ערכים מלא, שבונה את ה'אני מאמין' שלנו כקהילה חילונית בעיר מעורבת. ויש לנו צרכים קהילתיים בסופי השבוע שאינם מסופקים ע"י הרשות המקומית, לאור המורכבות ברמה המוניציפאלית והעדר צביון ברור לעיר.
במשך חמישה חודשים נפגשנו מדי שבוע ועשינו תהליך עמוק של חשיבה וערעור על הערכים שמובילים אותנו וממלאים את העגלה שלנו כיהודית – חילונים – ישראלים שבחרו להגיע לגור בעיר הצומחת חריש. חלמנו, התווכחנו, כתבנו חזון, הצבנו מטרות ויעדים והקמנו את עמותת "חריש חופשית".

עמותת חריש חופשית הינה עמותה המקדמת פלורליזם, שוויון, ליברליות וחופש במרחב הציבורי העירוני.
"חריש חופשית" שמה לה למטרה להביא תרבות עשירה ומגוונת, ליצור ולחזק קהילה חילונית יוזמת ומגובשת תוך הצמדות לערכים של פתיחות, כבוד הדדי ומעורבות קהילתית.

ואז קבלנו הוכחות בשטח
בחודש מרץ 2020 יצאנו לדרך עם ערב חשיפה של העמותה שבו הוצג המודל שלנו המדבר על חברות בעמותה והשפעה על הנעשה בה, מעורבות בבחירת נושאי ההתעסקות ומודל כלכלי שנתמך בדמי חבר שנתיים. בתכנית האומנותית הייתה הופעת סטנד אפ ומסיבה וכל זאת ביום שישי בערב באולם התרבות במתנ"ס חריש.

צילום:יונית מטילסקי צדוק
צילום:יונית מטילסקי צדוק

האולם היה מלא מפה לפה והתגובות היו מפרגנות, הייתה אוירה של משהו חדש מתחיל בעיר. זו הייתה אסמכתה עבורנו שהחזון והערכים שלנו משותפים לעוד הרבה תושבים בעיר.
הורים לילדים שמחפשים מענה לילדים בסופי שבוע, תושבים שעובדים רחוק מהבית והזמן היחיד שלהם לחיי קהילה, מפגשים ואירועים הוא סופ"ש
ובעיקר אנשים שהגיעו לכאן, לחריש, כדי לבנות את החיים שהם רוצים.
מאז הצטרפו אלינו החברים לפעילות ניווט משפחתי בשבת בבוקר ברחבי העיר, הצגות ילדים בשבת בבוקר, תמיכה והובלה של פעילות תרבות לילדים ומבוגרים במסגרת שבוע הגאווה הראשון בחריש בשת"פ עם "חריש גאה", "האגודה למען הלהט"ב" ו-"פדרצית UJA ניו יורק", מופע סטנד אפ בקפסולות, דחפנו ותמכנו ביוזמות מקומיות, פרגנו, הגבנו ובעיקר היינו הקול של הקהל החילוני בעיר.

צילום:יונית מטילסקי צדוק
צילום:יונית מטילסקי צדוק

גילינו שהמון אנשים אמרו מה שאנחנו אמרנו, פשוט לא היה מי שישמיע.
כל זאת רק ההתחלה.
יחד אתכם, הרוב החילוני שרוצה להשפיע על צביון העיר והמרחב הציבורי, עמותת חריש חופשית פועלת כל הזמן לקידום ערכיה ואנו מתכננים עוד המון דברים להמשך.
אנו מזמינים אתכם להיכנס לאתר שלנו www.befree-harish.com, להכיר אותנו ולהצטרף לקהילה.
להשפיע על הנעשה במרחב העירוני, לבחור את סגנון החיים שאתם רוצים לראות בעיר.
"זה הסיפור של חריש, זה הסיפור שלנו…"
מוזמנים לבוא ולהיות חלק מהסיפור.

שני שם טוב – יו"ר עמותת חריש חופשית

כותבים

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here