טור דעה: מה לחילונים ולרב העיר?

1
צילום: יונית צדוק

"מה אכפת לכם מי יהיה רב העיר? אתם חילונים בכלל!"
את השאלה הזאת נשאלנו בכמה ורסיות מאז שהצפנו את הנושא. התשובה שלי היא פשוטה – זהות רב העיר משפיעה גם עלינו, ובטור זה אנסה להסביר איך.

כשהקמתי את הליברלים זה היה מתוך ידיעה שהשנים הקרובות יהיו קריטיות בעיצוב אופי העיר. זה לא סוד שחריש נולדה מתוך מאבק בין החרדים שייעדו אותה לעצמם, ליתר הציבור שרצה גם הוא להנות מהשקעת הענק הזו של המדינה. מהעימות הזה צמחה לה חריש כעיר מגוונת שמשמשת כהזדמנות לחיבור ישראלי אמיתי שנראה דמיוני בעיקר בימים אלו. קשה להפריז בחשיבות של בחירת רב העיר בהקשר הזה: זהות רב עיר תהיה קריאת כיוון לאן פניה של העיר מועדות.
רב העיר הוא תפקיד שקשה מאוד להיבחר אליו אבל קשה פי כמה להדיח ממנו. הכהונה מובטחת לנבחר עד גיל 70, מה שאומר שרב עיר שבוחרים היום והוא בן 45, יכול לכהן 25 שנה בלי שיחליפו אותו. באותו פרק זמן ראש העיר והמועצה יועמדו 5 פעמים לבחירה, והם יצטרכו בכל פעם מחדש להוכיח שהם ראויים לאמון הציבור. רב עיר פטור מהתהליך הזה, אז לא פלא שהתפקיד הזה הפך לג'וב נחשק שאליו מגיעים מקורבים ומיוחסים, ולא בהכרח רבנים מקומיים ותיקים שמקובלים על ידי הרוב המכריע בעיר. גם עוזר שהתפקיד בא עם משכורת נאה של כ-30 אלף ₪ וכוח בלתי מוגבל על מחלבת הכספים שנקראת תעודת כשרות.

לצערנו בשנים האחרונות ראינו רבני ערים היוצאים באמירות גזעניות כלפי ערבים, אמירות פוגעניות כלפי להט"בים ואפילו כאלו שכינו את יוצאי בריה"מ אנטישמים. לא מזמן החליטו רבני ערים לצאת נגד הסדרה "היהודים באים". לא יהיה בלתי סביר להניח שאם שמו של רב העיר שלנו ישתרבב לכאלו יוזמות, כי זה עשוי להשליך באופן שלילי על התדמית המגוונת של העיר וייתכן שתהיה לזה השלכה על אופי האכלוס. כל זה כאין וכאפס אל מול הקטסטרופה שמתחוללת כאשר רב גדול (או מי שמתיימר לדבר בשמו של רב גדול) מחליט שהחוק הישראלי לא רלוונטי אליו, כפי שאנחנו רואים היום. גם כאן בחריש, יש רבנים שעושים דין לעצמם והם אינם ראויים להיות בתפקיד הממלכתי החשוב הזה.
יש עוד עניין אחד שהוא מאוד אישי. הרוב המכריע של החילונים כן צורך שירותי דת. הדת מלווה אותנו בצמתי החיים המרכזיות: לידה, בר מצווה, נישואין, גירושין ולא עלינו, פטירה. דווקא בגלל שאנחנו לא חלק מקהילה דתית, ואין לנו רב "שלנו", אנחנו האנשים העיקריים שפונים לרב העיר בשעת צורך. את מי נרצה לפגוש בצד השני? יש להניח שנרצה לפגוש אדם שמכבד אותנו ולא רואה בנו "תינוק שנשבה". אדם שידע להסביר לנו בפשטות ובגובה העיניים מה צריך לעשות ולסייע לנו בכל הנדרש.

בשלב הזה בטח חלקכם שואלים את עצמם – האם באמת חייבים לבחור מישהו ולהיות קשורים איתו לכל החיים? מבחינת החוק היבש, התשובה היא שחייבים. אבל בפרקטיקה של החיים מסתבר שלא. התקדים לזה נמצא בלא אחרת מאשר בני ברק, ששכרה שני רבנים "עירוניים" תחת המטריה של העירייה, ודאגה שמועצת חכמי התורה ימסרו להם את הסמכויות ששמורות לרבני עיר בלבד.

אם תשאלו אותנו מה התסריט האוטופי שלנו זה הכיוון. העירייה יוצאת למכרז למילוי תקן של "רב עירוני", היא קובעת כמה היא תשלם כמשכורת (רמז: פחות מ30 אלף ₪), והיא קובעת לרב מה סטנדרט השירות. הרב נתון לביקורת ולשיפוט ציבוריים, ולכן לעירייה יהיה אינטרס להיטיב את איכות השירות. אם בטעות יתגלה שהרב לקח כסף שהיה אסור לו לקחת מעסקים – הוא ילך הביתה. אם יתגלה שהוא מתבטא בצורה מכוערת כלפי ציבורים בעיר – הוא לא יישאר בתפקיד. אם הרב יארגן פעילויות בימי קורונה שהן בניגוד לחוק – העירייה תמצה איתו את הדין. לשם אנחנו שואפים.
אם לא תהיה ברירה, ותהליך הבחירה יתחיל כמתוכנן אנחנו נהיה שם כדי לדאוג שהתוצאה תהיה הכי טובה מבחינתנו. נדאג לייצוג שהולם את ערכינו בגוף הבוחר, ונעשה הכול כדי שיבחר רב שיתאים לאופי המיוחד של העיר שלנו.
לסיכום, חילונים יקרים, אנחנו חושבים שאסור לנו להפקיד את הנושא הזה בידי הציבורים הדתיים על גווניהם, מבלי שתהיה התייחסות גם לרצונות שלנו. מי יהיה רב העיר זה עניינם של כל היהודים בעיר ואתם מוזמנים להשמיע את קולכם. אנחנו כאן כדי להיות הקול הזה.

הכותבת היא יושבת ראש הסיעה הליברלית בחריש

כותבים

תגובה 1

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here