לקחו יוזמה ושמו את חריש על מפת הספורט

0
421

לקחו יוזמה ושמו את חריש על "מפת הספורט"
לפני כארבע שנים הגענו לחריש, היו כמה בניינים בודדים וחנות אחת של רחמים. שהגענו לפה הכול היה ראשוני: גני הילדים הראשוניים, הבית ספר הראשון והפיצה הראשונה. עם הזמן הגיע גם המגרש הראשון והתחלנו להתאסף בכל מוצ"ש למפגש הכדורסל השבועי שלנו. המפגש הזה היה מעבר לעוד משחק כדורסל, היה שם מפגש רב גוני ייחודי בו הכרנו את החלוצים של חריש והשאלה הראשונה שעלתה "למה דווקא חריש?"
מסופ"ש לסופ"ש החלה להתגבש לה קבוצה של חברים שהתמידה בכל שבוע, רצה, התקדמה ובעיקר נהנתה מהמשחק ואחד מהשני. ההכרות שהתחילה במגרש הכדורסל המשיכה למפגשים בבקרים בזמן שלקחנו את הילדים למסגרות, באירועים ובמפגשים כאלה ואחרים. ההכרות הזאת הייתה ייחודית וקצת שונה מהיכרויות אחרות. ככל שעבר הזמן עלתה השאלה "למה שלא נקים קבוצה שתייצג את חריש?" היו כאלה שאמרו "אין סיכוי אנחנו עדיין לא בשלב הזה" או ש"אף אחד לא יתמוך כלכלית בקבוצה כזאת" ולעומתם היו כאלה שחלמו, האמינו, העיזו ובעיקר הזיזו עניינים.
בהתחלה זה התחיל בהודעה בקבוצת הוואטסאפ "אנחנו רוצים להקים קבוצה שתייצג את חריש, מי שרוצה לקחת חלק שיעדכן". לאט לאט התחילו לזרום הודעות בחזרה של ח'ברה שרוצים להיות חלוצים אמיתיים ולהקים את קבוצת הספורט הראשונה בחריש, הקבוצה שתטביע על חולצתה את הסמל של העיר חריש – העיר החדשה של ישראל. לאימון הראשון הגיעו כ-15 שחקנים שרובם לא שיחקו בעבר בקבוצות תחרותיות וללא ניסיון מקצועי אבל לעומת זאת היה להם ניצוץ בעיניים להיות שותפים לאירוע ההיסטורי של הקמת קבוצת כדורסל ראשונה בחריש. התחלנו להתאמן, להכיר ולהתחיל תהליך של התגבשות של קבוצה. במקביל התעסקנו בכל המעטפת הלוגיסטית המורכבת של הקמת קבוצה : לחפש מגרש, להירשם לליגה, לרכוש מדים וכו'. התהליך הזה היה מאתגר ומורכב אך המטרה שעמדה כנגד עינינו להקים קבוצה ולייצג את העיר שלנו בכבוד. לאחר מספר אימונים התחלנו את עונת המשחקים הראשונה שלנו. שיחקנו נגד קבוצות האזור: חדרה, זיכרון יעקב, קיסריה, אור עקיבא ועוד קבוצות נוספות. לכל משחק היה את הקסם שלו מהתהליך של הקמת קבוצה שהתברר לנו כתהליך מאתגר הרבה יותר ממה שחשבנו או ציפינו. במהלך העונה הראשונה בעיקר הפסדנו הפסדים כואבים של 25-30 הפרש ואל מול זה הגיעו האכזבות והציפייה לניצחונות. למרות ההפסדים, הח'ברה הגיעו לכל משחק עם "סכין בין השיניים" ורצון להגיע לכל כדור ראשוניים, אך הניסיון עשה את שלו וקבוצות שרצות מספר שנים ביחד יצאו עם ידם על עליונה פעם אחר פעם.
בסוף העונה הראשונה סיימנו במקום ה-8 מתוך 10 קבוצות עם 7 הפסדים ו- 2 ניצחונות שכל ניצחון היה כמו ניצחון בגמר גביע. בתום העונה הסדירה התמודדנו בסדרה מול הקבוצה שסיימה במקום הראשון. בסדרת המשחקים הזאת היו משחקים צמודים וגרמנו להם להזיע ולצאת מופתעים מהשיפור המשמעותי מהמשחקים מפתיחת העונה. העונה הראשונה הסתיימה עם טעם של עוד ורצון עז להיערך, להתאמן ובעיקר להשתפר לקראת העונה הבאה.
אחרי מנוחה של כמה חודשים מהעונה הראשונה, החלנו את ההכנות לשנה החדשה. את השנה השנייה פתחנו אחרת לגמרי בעיקר בזכות התמיכה של אמיר וגלעד מ"פיצה שמש חריש" שפתחו את הלב ובעיקר את הכיס שלהם לטובת הצלחת הקבוצה, קרין אחראית הספורט במועצה שעזרה ותמכה להצלחת הקבוצה ואביב מינץ שדאג לעשות לנו אימוני כוח בשביל שנהייה חזקים יותר. כל התמיכה הזאת נתנה לנו את דחיפה משמעותית שעזרה רבות להצלחת הקבוצה.
בעונה השנייה הקבוצה הייתה קבוצה מגובשת, מאוחדת ומאומנת. ובכל משחק הרגישו את "הרוח החרישית" והקבוצות היריבות הבינו שיש כאן קבוצה שבא להילחם על המגרש ועם זה גם הגיעו הניצחונות וההישגים. עד שהגיע קבוצה יריבה בשם "קרונה" שהביסה את כולנו ולצערנו נאלצנו לסיים את העונה ולפזר את הקבוצה.
בטח עכשיו את שואלים למה אני מספר לכם את כל זה? קודם כל לשתף אתכם בחוויה העצומה שחווינו בשנה וחצי האחרונות ושגם את זה הקורונה הרסה ובעיקר להגיד לכם שאם אתם חולמים על משהו בעיר המדהימה שלנו פשוט תעזו, תתמידו ותעשו כי אם באמת רוצים אז חלומות מתגשמים.

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here