"תאר לך שתפרוץ מגפה אסיאתית קשה שמצפים שימותו בה…"

0
Bacteria under microscope, medical background

"תאר לך שתפרוץ מגפה אסיאתית קשה שמצפים שימותו בה…" זהו תחילת הניסוי שערכו לפני כ-40 שנה, צמד החוקרים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי. המגפה האסיאתית של ימינו העלתה מנבכי התת מודע של מוחי את התיאוריה כי היא כל כך רלוונטית לימינו והיא יכולה להכניס עוד ממד לשיח הציבורי סביב הקורונה.
כהנמן וטברסקי לא העתניינו במגפה עצמה אלא הם ערכו ניסוי שבודק את תהליך קבלת ההחלטות. לצורך הניסוי הם הציגו לשתי קבוצות סטודנטים בארה"ב את המקרה הבא: "תאר לך שתפרוץ מגפה אסייאתית קשה שמצפים שימותו בה 600 איש".

לקבוצת הסטודנטים הראשונה הם הציגו 2 פתרונות:
אם תבחר בתוכנית הראשונה (חיסון של חברת X למשל) יינצלו 200 איש.
אם תבחר בתוכנית השנייה יש סיכוי של 1/3 שכולם יינצלו או סיכוי של 2/3 שאיש לא יחיה.
תוצאות הניסוי הראו ש72% בחרו באפשרות הראשונה: יינצלו 200 איש.

לקבוצת הסטודנטים השנייה הציגו את אותה בעיה אך השינוי היה בפתרונות:
אם תבחר בתוכנית הראשונה (חיסון של חברת X למשל) ימותו 400 איש.
אם תבחר בתוכנית השנייה יש סיכוי של 1/3 שכולם יינצלו או סיכוי של 2/3 שאיש לא יינצל
תוצאות הניסוי הראו ש78% בחרו באפשרות השנייה.

למרות שהבעיה היא אותה הבעיה תוצאות הניסוי הראו שתהליך קבלת ההחלטות שונה בצורה מובהקת בין שתי הקבוצות. הסיבה לכך היא שהאדם מוכן לוותר על רווח אך לא לספוג הפסד. הנטייה האנושית שלנו משפיעה על תהליך קבלת ההחלטות ולכן הרוב בחר באפשרות הראשונה כשמדובר היה בוויתור על רווח ובסיכון של האפשרות השנייה כשמדובר היה בהפסד בטוח – ימותו 400 איש.
איפה זה עוד פוגש אותנו? למשל כשחברות כרטיסי האשראי רצו להכניס לשוק את כרטיס הפלסטיק הם נתקלו בבעיה – איך להציג את אותו מס אשראי, עמלת סליקה, בצורה כזאת שלא תגרום לצרכן לוותר על השימוש בכרטיס. הדרך הייתה בשינוי דרך הצגת אמצעי התשלום. כשאדם רצה לקנות חולצה הוצג לו המחיר המלא אחרי העמלה והוא היה יכול לקבל הנחה על מזומן במקום שיוצג לו מחיר המזומן שאליו יתווסף היטל האשראי. למה? בגלל שאדם מוכן לוותר על רווח אבל לא מוכן לספוג הפסד. ומאז ועד היום אנו משתמשים בכרטיסי הפלסטיק, באושר ובעושר? זו כבר שאלה אחרת.

כותבים

  • תושב חריש, BA בכלכלה וניהול של האוניברסיטה הפתוחה, MA בפילוסופיה אוניברסיטת תל אביב. פעיל למען קידום התרבות, הספורט והקיימות בחריש.

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here