קרנבל באיטליה

0

הקרנבל הוא פסטיבל של תחפושות, ריקודים ותהלוכות בהשתתפות הקהל, באופיו, מאוד מזכיר קרקס.
הביטוי קרנבל מורכב משתי מילים לטיניות – carni= בשר ו- vale= פרידה, המשמעות – "פרידה מהבשר". בארצות הנוצריות נהוג להתנזר מאכילת בשר 40 יום פני חג הפסחא כהזדהות עם סבלו של ישו. גם בנצרות כמו ביהדות, יש ימי תענית. בנצרות יש פעמיים בשנה ימי תענית חשובים, הראשון לפני חג המולד, "תענית המולד" (הולדת ישו). השני לפני חג הפסחא בשם "התענית הגדולה". לפני הצום, נהגו בתקופת ימי הביניים לחגוג באכילה מרובה, שתיה וריקודים, זוהי חגיגה ענקית שכל אנשי העיר לקחו בה חלק. בארצות אירופה הקתוליות, היו ערים שהחגיגות שם ארכו שלושה חודשים. בתקופת הרנסנס החגיגות האלו קבלו אופי אחר וחגגו אותם כמסורת ולא כחג דתי.


את הקרנבלים הראשונים אנו מוצאים משחר ההיסטוריה הכתובה ביון הקלאסית. בחגיגות ובתהלוכות לכבודו של דיוניסוס אחד מאלי האולימפוס, אל הטבע והפריון ומכאן הקשר שלו לגפן וליין. דיוניסוס או בכחוס (במיתולוגיה הרומית), היה בנם של זאוס וסמלה, בת מלך תבאי. בהיותו בן לאל ולבת תמותה, חייו היו קשים מאוד. הוא נדד בעולם והגיע עד להודו. לכל מקום איליו הגיע, לימד דיוניסוס את תורת הגפן ויצור היין. הוא הפיץ את פולחנו בכפיה והמתנגדים לו הסתכנו בעריפת ראשם. הפולחנים והתהלוכות לכבודו של דיוניסוס הגיעו מתרקיה שבאסיה הקטנה. התהלוכות המפוארות בריקודים ושירים הפכו להצגות תאטרון של הקומדיה והטרגדיה באתונה. הטרגדיה סימלה את מותו הטרגי של דיוניסוס שמת על ידי הרה אשתו הקנאית של זאוס. ומכאן הפך דיוניסוס להיות גם אל המסכה והתאטרון. המסכה סימלה את פניו המכוסים של דיוניסוס (מי שראה את פניו של דיוניסוס, דינו היה מוות).
בתקופת ימי הביניים, האמונה באל היוותה את מרכז חייו של האיש הפשוט, הפסטיבלים האלו היו חגיגות ההמוניות על בסיס דתי, זו ה"תענית הגדולה", הפרידה מהבשר לפני הפסחא.
בתקופת הרנסנס, ייעודו של הקרנבל השתנה, והוא קיבל אופי חדש. מעתה, הקרנבל ציין את המעבר בין החורף לאביב. זו היתה הזדמנות נדירה של חבישת מסכות ולהתכסות בבגדים שונים מהרגיל, עשירים לבשו בגדי עניים ועניים לבשו בגדי עשירים, מעשה שגרם לאנשים ממעמדות שונים "להתערבב" אלה באלה ללא חשש לזיהוי. ימי הקרנבל היו הימים היחידים בשנה שהיה בהם שוויון מעמדי מוחלט. במאה ה- 18באיטליה, הוטלו הגבלות של חבישת המסכות, ובימי שלטונו של הדוצ'ה בניטו מוסוליני, בוטלו הקרנבלים לחלוטין עד לשנת 1980.
במאות ה- 16 – 17 נפוצה באיטליה ה"קומדיה דל'ארטה" Commedia dell'arte. מחזות רחוב אשר היו מבוססים על 'אטלן' הרומאי, סוג של מחזות אשר היו נפוצות ברומא. נושא ההצגה ב"קומדיה דל'ארטה" הוא קבוע, המיוחד בהצגות אלה שהשחקנים היו מאלתרים את דבריהם במהלך ההצגה, אין טקסט כתוב מראש. הסיפור היה קבוע, הדמויות היו קבועות, לכן גם התלבושות וגם המסכות היו קבועות, רק התמלול של המחזה היה שונה מהצגה להצגה. ב"קומדיה דל'ארטה" Commedia dell'arte שהיתה נפוצה באיטליה, מופיעות 7 דמויות קבועות. הדמויות נשארו עד היום כדמויות מרכזיות בתהלוכות הקרנבלים. עלילות ההצגות מבוססות על אהבה אסורה בין בחור עני לבחורה עשירה, התככים והמניפולציות של ההורים כדי להכשיל אהבה זו, ועל הסוף שלפעמים היה טרגי ולעיתים היה סוף טוב.
בימות הפסטיבל, שבדרך כלל יוצא לדרך בוונציה בתאריך – 16.02 ועד לסוף חודש פברואר, ה- 29.02. העיר מקושטת במסכות ובאנשים לבושים תלבושות מתקופת הרנסנס, הכל ססגוני, כיכר סאן מרקו, הכיכר המרכזית בוונציה רוחשת אנשים. בתוך התעלות של וונציה יש משט של סירות מקושטות ועליהן דמויות מתוך המחזות של "דל'ארטה", כל הסירות מתרכזות בסוף המשט בתעלה הגדולה הקרויה "גרנד קנאל", למרגלות גשר הריאלטו המפורסם. משם האנשים המחופשים זורמים אל תוך הסמטאות, היישר אל הכיכר המרכזית סאן מרקו. בלילות, נערכות מסיבות ענק, בדרך כלל צריך להזמין מקומות מראש. יש מקומות מיוחדים בוונציה שניתן לשכור תלבושות לאירועים הללו, כך שכל תייר אשר מגיע, יכול להיות ונציאני מהרנסנס ליום אחד… או יותר…
בשנים האחרונות, הקרנבל באיטליה, נערך בערים רבות נוספות. והטיולים אשר יוצאים לאיטליה בתקופת הקרנבלים, הינם טיולים שמגיעים לוונציה ולערים נוספות כדי לראות מספר קרנבלים שלעיתים הם בעלי אופי שונה. אני מתגעגעת לאיטליה, לריחות, מראות והאווירה המחשמלת בוונציה. ומתכננת להיות שם בפברואר 2022.

כותבים

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here