הכירו את משפחת בן יוסף

1

מה השמות והגילאים שלכם ?

נתן (בן 39.5 ) ואני, רננה (בת 42), אורי (בן 9.5) ו-אלון (בן 6)
וליצ'ו החתול בן חצי שנה.

מהיכן הגעתם לחריש?

הגענו לחריש בחודש אוגוסט האחרון מעפולה בה גרנו כ- 11 שנים.

במה אתם עוסקים?  

נתן הוא רפתן במקצועו ועוסק בתחום למעלה מ-25 שנה, עוד מהימים בהם גדל בקיבוץ ניר יצחק בעוטף עזה ולאחר יותר מעשור שעבד ברפת של קיבוץ גבע.
לפני כ-שנה התחיל לעבוד כמנהל תפעול ברפת של משק יעקבס בכפר הרא"ה.

אני עוסקת שנים רבות בתחום התיירות. בהתחלה כסוכנת נסיעות וב- 13 שנה האחרונות כ"טור אופרטור" (מפעילת תיירות) ואחראית על תכנון ותפעול טיולים לנוסע העצמאי וקבוצות מאורגנות (בעיקר לאן שהכי רחוק) במחלקת "מסעות- טיולים גאוגרפים" בחברת אמסלם טורס.
מחודש מרץ האחרון אני בחל"ת כמו כל ענף התיירות. לצערי עוד לא חזרנו לעבודה אך מתחילים לראות את האופק.

בינתיים, אני מנצלת את הזמן שהתפנה וזאת לאחר שנים של עבודה אינטנסיבית מסביב לשעון. התחלתי בלימודי תואר שני "בתכנון ופיתוח משאבי תיירות" באוניברסיטת חיפה ובמקביל משלימה תעודת הוראה במדעי החברה מהתואר הראשון. עקב המצב שנוצר בענף התיירות ובשל הלימודים, התוכנית שלי לכשיתאפשר להמשיך ולעבוד בחברת התיירות כעצמאית.

איך שמעתם על חריש?

במקור אני מעפולה, גדלתי בישוב שקד בצפון השומרון שמאוד קרוב לכאן (ולמרבה הצער היה השבוע בכותרות) כך שהאזור לא זר לי, הכרתי את חריש הוותיקה, אבל גם כאשר חריש החלה להתפתח, לא ממש חשבנו לעבור לכאן. הוריו של נתן עברו לכאן מחדרה לפני שנתיים וחצי כך שיצא לנו לבקר בחריש ולראות כיצד היא מתפתחת.

בעפולה היינו חלק מקבוצת הורים שהקימה בית ספר ברוח החינוך הדמוקרטי. בית הספר אכן נפתח בשנה שעברה אך העיריה לא גיבתה תקציבית את הפרויקט, מה שגרם לשינויים בביה"ס ששינו את האופי שלו, כולל מעבר למבנה אחר מאוד בעייתי, כך נותרנו ללא מסגרת מתאימה לילדים. תוך כדי, נחשפנו לכל מה שקורה בחריש מבחינת הגישה החינוכית וההשקעה בחינוך חדשני. עקבנו ברשת החברתית אחרי מה שקורה בביה"ס רונה רמון והתרשמנו לטובה ממנו וגם מהחטיבה ותיכון "אתגרי העתיד" שאנו מקווים שילדינו יזכו ללמוד בו, כך שכל הסיבות האלו והקרבה לעבודה של נתן (25 דקות נסיעה לכיוון במקום 90 דקות ומעלה) הובילו אותנו לחריש.

הסתדרתם עם עבודות ומסגרות לילדים?

כמו שאמרתי, כשעברנו לכאן נתן כבר עבד שנה בכפר הרוא"ה והמעבר חסך ממנו נסיעות ופקקים ועכשיו כמובן זה הרבה יותר קל.
החברה שאני עובדת בה אמנם יושבת בטבריה אך בשנים האחרונות עבדתי בעיקר מהבית ורק פעם בשבוע הגעתי למשרד כך שהמעבר לחריש לא נראה שיהווה בעיה מבחינת העבודה למרות הקושי להגיע מחריש לטבריה בתחבורה ציבורית גם אחת לשבוע. החלטנו לעבור לחריש כחודש וחצי לפני שהתחילה הקורונה והיה ברור שאני ממשיכה לעבוד מהבית כאשר הכול יחזור לשגרה.

עד חודש מאי עוד חשבנו שסיפור הקורונה יגמר מהר ונחזור לעבודה כרגיל, אך ככל שזה המשיך, התחלתי ללמוד וגם התברר ששעות בית הספר קוצצו השנה ושבחריש מסיימים את יום הלימודים מוקדם יותר מאשר בעפולה (בעפולה מסיימים באופן קבוע בשעה 14.30). אלון הבן הצעיר שלנו, לומד בכיתה א' ולמרות שנשאר אחרי הלימודים בצהרון, עדין זה לא פשוט לעבוד ככה במשרה מלאה גם מהבית. לכן, העדפתי להתחיל לעבוד כעצמאית בחברה עד שהדברים יהיו ברורים יותר ואסיים את הלימודים.
הילדים לומדים בביה"ס רונה רמון המדהים בכיתות א' ו -ג', אנו מאוד מרוצים ממנו ומאמינים בגישה החינוכית שהוא מוביל.

בגלל המצב, התעכבנו עם ההחלטה אם אנחנו קונים או שוכרים דירה בחריש. וזה גרם לקשיים בהרשמה של אלון לכיתה א' בביה"ס רונה רמון. לנו היה ברור שנתמקם בשכונת החורש בגלל ביה"ס שאליו כיוונו. לצערנו, נאלצנו לחכות לתקופת ההרשמה האחרונה שנפתחה רק ביולי ואז כבר לא היה ב-רונה רמון מקום ורשמו את אלון לביה"ס בשכונת הפרחים למרות שאנחנו לא גרים בשכונה הזו והיינו אמורים להיות תלויים בהסעות. עד יום לפני סיום החופש הגדול עוד נלחמנו להעביר אותו ואכן, ברגע האחרון הצלחנו. לשמחתנו הכל הסתדר. אנחנו מקווים שבשנה הבאה יהיה מענה לכל  הילדים שרוצים ללמוד בביה"ס ספציפי בשכונה שבה הם גרים.

איך היה המעבר?

לפני הקורונה התחלנו בהליך מכירה של הדירה שלנו בעפולה במטרה לקנות דירה בחריש, אך עקב המצב החדש שנוצר וחוסר הוודאות התעסוקתי בענף התיירות החלטנו לחשב מסלול מחדש, להשכיר את הדירה בעפולה ולשכור כאן. זה דרש מאיתנו להתגמש בתאריך של המעבר כי השוכרים שלנו היו לחוצים להיכנס ממש בתחילת אוגוסט אז הפסדנו את המשך הקייטנות בעפולה שנמשכו עד השבוע השני של אוגוסט. בסופו של דבר אנחנו מאוד מרוצים מכך שהחלטנו לא לקנות כי כמו שרבים המליצו לנו, עדיף קודם להכיר את חריש מבפנים ואז להחליט מה ואיפה קונים ואם בכלל.

אנחנו מתגוררים ברחוב הגפן ליד הקניון ומאוד אוהבים את האזור ואת הבית ששכרנו לטווח ארוך. הגענו בתחילת אוגוסט, בתקופה מאוד מורכבת כשאנחנו כמעט לא מכירים אף אחד בלי פעילות ליתרת החופש הגדול. בגלל המצב, מצאנו עצמנו נוסעים פעמים רבות לעפולה על מנת להקל על הילדים ולשמור על קשר עם החברים שלהם שהיה מאוד קשה לעזוב.

קבוצות הוואטסאפ הרבות של חריש (ובמיוחד אלו שניצן פתח) מאוד עזרו בתקופה הזו. החוג היחיד שפעל זה חוג האופניים המעולה של ינון בירן. רשמנו את הילדים אליו ובאמצעותו הכרנו מהר מאוד אנשים רבים מקסימים, שכנים וחברים וכשהתחילו המסגרות בספטמבר כבר היה באמת הרבה יותר קל.  בהפוגה בין הסגרים נפתח גם חוג נינג'ה בסטודיו מינץ, רשמנו את אלון אליו והוא מאוד נהנה ואז נפלנו שוב לסגר ושוב הכול הפסיק. הילדים כבר הסתגלו פחות או יותר בעיקר אלון שבכיתה א', אורי שבכיתה ג' עדיין מאוד מתגעגע לעפולה ולחברים שלו שם ואנחנו מקווים שעם הזמן יהיה לו פה קל יותר. אנחנו ממש מצפים כבר לחוות את חריש כמו שהיא בימי שגרה ושיתחילו שאר החוגים לפעול כי זה מאוד חסר.

איך קיבלו אתכם החרישניקים בעיר?

ברגע שהתחילו המחשבות על המעבר לחריש נכנסנו לקבוצות הוואטסאפ והפייסבוק השונות והתחלנו לנסות ללמוד את המקום מבחינת כל ההיבטים החשובים. נתן התחבר לקבוצה התוססת "אבא פגום" שנתנה מענה לכל השאלות ועזרה מאוד בהשתלבות שקרתה בזכותה מהר מאוד למרות התקופה המורכבת בה הגענו. נתן הוא בין מקימי "משמר השכונות" שמסיירים ומסייעים בהתנדבות למחלקת הביטחון ולמשטרה במניעת גניבות רכבים, פריצות לבתים ובתחומים נוספים ושנינו מעורבים בעוד כל מיני יוזמות בעיר כמו פורום תחבורה ציבורית שאני פעילה בו ועוד…

אילו דברים אתם אוהבים בחריש?

אנחנו מאוד אוהבים שיש מגוון של גני משחקים מפותחים, חדשים ומוצלים בסטנדרט גבוה. רוח ההתנדבות והשותפות כאן מחממת את הלב והאנרגיה החיובית מדביקה אנשים אחרים שגם נרתמים לפעילויות וליוזמות השונות ואנו בטוחים שבחזרה לשגרה יהיו פה גם הרבה יותר מעכשיו. אוהבים את ההשקעה הרבה בגישת החינוך החדשני בכל הגילאים וכמובן את היער המקסים וכל הסביבה הירוקה והנהדרת שלנו.

אילו דברים הייתם משפרים/מוסיפים בחריש?

נכון שחריש עיר חדשה והכל עוד בפיתוח וצריך סבלנות עד שהכול באמת יקרה, יחד עם זאת, התחבורה הציבורית הפנימית מאוד בעייתית וחייבת שדרוג רציני וגם התחבורה החיצונית – הקווים לת"א בתדירות מאוד נמוכה וחסרים קווים לצפון, לירושלים ולמוסדות לימוד כמו אוניברסיטת חיפה ומכללת עמק יזרעאל. דרוש פיתוח נוסף של  שבילי אופניים, שבילי הליכה ומעברים שמקצרים את המעבר בין הרחובות (כמו למשל בין רחוב תאנה לגפן). הלוואי שנראה כאן בכל העיר יותר בתי עסק שפתוחים בשבת ושיהיה בית מרקחת תורן. היינו שמחים לראות גם את העיר תוססת יותר בסופי שבוע (פעילות פנאי, תרבות וספורט). אולי זה בגלל המצב אבל מאוד חסרה כאן פעילות לא פורמלית לכיתות א-ג' ובמיוחד בחופשות הארוכות. עדין לא התנסנו כאן בקייטנות הקיץ ואנו מקווים שהעירייה תתחשב בהורים שעובדים (ובילדים שישבו השנה יותר מידי זמן בבית) ותדאג לקייטנות לכל הגילאים גם בחלק הראשון של חודש אוגוסט.
יש עוד חלומות כמובן אבל לאט לאט…

יש משהו שאתם רוצים להגיד לחרישניקים?

מצאנו כאן בחריש אנשים נפלאים מכל המגזרים ובעיקר קהילה חילונית אמיתית שנלחמת על הבית ועל חריש חופשית בסופי שבוע (משהו שכבר אין סיכוי שיקרה בעפולה כי שם זה כבר די אבוד, הרשות נכנעה לחרדים ולמרות שזו לא הייתה אחת הסיבות למעבר שלנו, הנושא הזה היווה גורם משמעותי שעזר לנו לקבל ההחלטה) דווקא בחריש קיימת עדין האפשרות לקבוע כיצד היא תיראה ואנחנו ממש מעריכים את כל מי שלוקח חלק כי אכפת לו מעתיד של העיר.
דבר נוסף, ובקשר לתקופה המוזרה הזו שאנו נמצאים בה. כמעט בכל יום מגיעים אנשים חדשים לחריש ולפעמים עד הרגע האחרון לא ידוע באיזו כיתה הילדים ישובצו. אז במיוחד עכשיו זכרו שכולנו היינו פעם חדשים פה ובקשו מהמחנכות לעדכן עוד בחופשות או בהפסקות הסגר אם הן יודעות על ילד חדש שאמור להגיע לכיתה ולהסביר ולהזכיר לילדים שהילדים החדשים המגיעים עזבו את המקום הבטוח שהם הכירו והגיעו למקום שצריך להתחיל הכול מחדש ואיך אפשר לקבל אותם ולתת להם הרגשה טובה. זה יכול לעשות פלאים ונחיתה רכה…
חוץ מזה, באמת שכיף פה, אוהבים אתכם.

לסיום, תנו תובנה הכי חשובה שלמדתם על החיים :

לחיות את היום כאילו אין מחר…
להישאר תמיד אופטימיים, גם שנראה שכבר אין סיכוי, בסוף הכול תמיד מסתדר. ואף פעם לא להפסיק "להאמין ברוח, שלא תפיל עצים בדרך אל ההר" (משפט מהשיר "מאמין ברוח" של יגאל בשן ז"ל שהיה מאוד אהוב עלינו ועלי במיוחד).

כותבים

תגובה 1

  1. משפחה מקסימה ממש מלח הארץ.

    חרישניקים זכיתים .

    ומהכרותי הקצרה אתם קהילה מהממת , המשיכו

    להתפתח כמו שאתם עם האהבה אכפתיות

    והציונות…ליבי עימכם.

    אילה פרי

השאר תשובה

Please enter your comment!
Please enter your name here